בעיות עיכול אצל תינוקות

ריפלוקס סמוי

כאמור, ריפלוקס הינו עלייה של תוכן הקיבה לוושט, עם או בלי מעבר לחלל הלוע והפה. לעיתים תוכן הקיבה עולה לוושט וחוזר לקיבה מבלי שזה יעלה וייצא כפליט – ואז לפנינו ריפלוקס סמוי, מה שאצל מבוגרים דומה לצרבת.

הריפלוקס הסמוי קשה יותר לזיהוי ואפשר בקלות לבלבל אותו עם גזים. הריפלוקס הסמוי עלול להסב כאבים חזקים לתינוק ותחושת צרבת ולכן פעמים רבות כל הנקה או האכלה מלווה בבכי וחוסר שקט. מומלץ להגיע לרופא מומחה גסטרו-ילדים שיוכל להעריך את המצב ולהציע טיפול.

במקרה שהחשד יתברר כנכון יתכן והרופא ימליץ להקפיד על כללי האכלה והשכבה נוקשים יותר וכן יתכן וימליץ לשנות את סוג התמ"ל שהתינוק צורך.

הקוליק והבכי האינסופי

קוליק מתייחס לתופעה של כאבי בטן התקפיים, המופיעים בדרך כלל באופן פתאומי, ומלווים בבכי קולני וממושך. כ-40% מהתינוקות סובלים מקוליק בשנה הראשונה לחייהם, החל מגיל שלושה עד שישה שבועות, כאשר בדרך כלל התופעה תחלוף עד גיל שלושה חודשים. אם היא לא פוסקת בשלב זה – יש לבדוק אם מקור הבכי הוא בבעיה רפואית אחרת.

הקוליק מופיע בדרך כלל בפתאומיות, בשעות אחר הצהרים או הערב, ומלווה בבכי חזק ומתמשך ואף עלול להמשך מספר שעות, עד אשר התינוק מותש. הוא מלווה בפנים סמוקות, בטן תפוחה ומתוחה, רגליים מכווצות לכיוון הבטן ואף כפות רגליים קרות וכפות ידיים לפותות.

סיבת התופעה אינה ידועה, יתכן וזה קשור לחוסר בשלות מערכת העיכול,לבליעת אוויר יתר לקיבה ולפעמים אף יכולה להעיד על האכלת יתר. אך גם מבלי להכיר את הסיבה, ניתן לנסות ולהקל על התופעה על ידי:

• השכבת התינוק כשבטנו על ירך המטפל, ועיסוי הגב תחתון של תינוק.

• אמבטיה חמה, כרית מחוממת או בקבוק מים חמימים עטוף במגבת.

• שינוי בשגרת ההאכלה, והקפדה על הוצאת אויר מעת לעת בזמן ההזנה, כאשר יש להימנע מאכילת יתר או חסר.

• נדנוד קל על ידי ישיבה עם התינוק בכיסא נדנדה.

• נסיעה באוטו כשהתינוק שוכב בכיסא בטיחות, תוך כדי השמעת מוזיקה נעימה.

• הקטנת גירויים על ידי כניסה לחדר שקט וחשוך.

• ניתן להתייעץ עם רופא לגבי החלפת פורמולה, לסימילאק קומפורט, עם חלבון עדין לעיכול, מפורק חלקית.

יש לגשת לרופא כאשר:

• לתינוק מופיע חום של 38 מעלות צלזיוס ומעלה.

• התינוק אינו אוכל טוב או לא עולה במשקל.

• התינוק מקיא או משלשל

• התינוק נראה פחות חיוני מבדרך כלל.

מתנה בחיתול: שלשול

מזכרת ריחנית ונוזלית בחיתול התינוק, מספרת לנו כי הוא סובל משלשול. שני סוגי שלשול נפוצים בשנה הראשונה לחיי התינוק: שלשול כתוצאה מהזנת יתר, ושלשול כתוצאה מזיהום.

שלשול שנגרם מהזנת יתר, אינו מסוכן. צריכה מוגברת של חלב אם או תמ"ל, יכולה להגביר את תדירות היציאות ולהשפיע על כמות המים בצואה, עד כדי הופעת שלשול כתוצאה מהזנת יתר, במיוחד בשבועות הראשונים לחייו של התינוק. הפחתה מתונה בהזנה, מפחיתה במהירות שלשול מתון מסוג זה.

אולם שלשול יכול להיגרם גם כתוצאה מזיהום במערכת העיכול, ולהיות בעל השלכות בריאותיות רציניות. שלשול מסוג זה יכול להיות תוצאה של חיידקים (סלמונלה, שיגלה, אי-קולי), טפילים (ג'יארדיה), או וירוסים. לרוב הזיהום חולף כעבור מספר ימים, אך הוא יכול להיות רציני למדי וממושך. על כן, בכל מקרה של שלשול בתקופת הינקות יש לגשת לבירור רפואי, על מנת לשלול אפשרות של זיהום ולטפל בהתאם לצורך.

אחד או יותר מהסימנים שלהלן, יכולים לרמוז על שלשול כתוצאה מזיהום:

• התכווצויות בבטן

• חום

• בחילה ואבדן תיאבון

• הקאה

• ירידה במשקל

• התייבשות

• לעיתים דם בצואה

זיהומים אלו מאוד מדבקים. הם יכולים להתפשט מאדם לאדם באמצעות ידיים מלוכלכות ומזון או מים מזוהמים. ברוב המקרים, קיימת סכנת הדבקה. אם תינוקכם סובל משלשול, הקפידו על הכללים הבאים:

• השקו את התינוק בנוזלים יותר מהרגיל. בזמן שלשול קיים איבוד של אלקטרוליטים (נתרן ואשלגן) אותם ניתן להחזיר בעזרת חלב אם, תרכובת מזון לתינוקות או תוספת תמיסת אלקטרוליטים בהמלצת רופא.

• הרתיחו את המים המשמשים להזנת התינוק למשך חמש דקות.

• שטפו ידיים לעיתים קרובות, במים וסבון, לאחר שימוש בשירותים ולפני אכילה, במיוחד בסביבת המחלה.

• הקפידו שכלי ההאכלה של התינוק ישמרו בתנאי היגיינה קפדניים, והרתיחו את הכלים המשמשים להזנה לפני השימוש.

• הקפידו על הוראות ההכנה והאחסון במידה ומזינים בתרכובת מזון לתינוקות.

• עבור תינוקות שכבר אוכלים מוצקים – הקפידו כי האוכל יהיה טרי, ולא יישאר מחוץ למקרר.

• במידה והשלשול נמשך תקופה ממושכת, יכולה להתלוות ירידה ביכולת עיכול הלקטוז ולכן, אם התינוק ניזון מתמ"ל ניתן לעבור לתמ"ל דל לקטוז כדוגמת סימילאק קומפורט.

לעצור את העצירות

עצירות מוגדרת על בסיס עיכוב או קושי במתן הצואה ולא על ידי מספר הפעמים או תדירות היציאות. לרוב התינוקות יש יציאה אחת או יותר ביום, בממוצע, אבל לעתים, יש באופן נורמלי יציאה אחת כל יומיים.

כשמרקם היציאה קשה מהרגיל ייתכן שמדובר בעצירות. אצל תינוקות בני חצי שנה ומעלה הרבה פעמים עצירות מתבטאת בקקי שנראה כמו גללי עזים – כדורים קטנים וקשים. גם מאמץ ניכר וחריג בזמן היציאה יכול להעיד על עצירות. ניתן לבצע התעמלות רגליים בתנועות סיבוביות אופניים ובמידת הצורך לבצע עיסוי עדין באזור הבטן. מעל גיל 6 חדשים ניתן להוסיף מזונות הממריצים את פעילות מערכת העיכול, כגון: פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים. גם העלאת כמות הנוזלים הניתנת לתינוק, יכולה לשפר את המצב. מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי החלפת פורמולה לפורמולה קלה לעיכול, כגון סימילאק קומפורט.

במקרים קשים, הרופא ימליץ על תכשירים מסוימים המיועדים לתינוקות ולפעוטות ויכולים לעודד יציאות קלות.

רגישות ללקטוז או אלרגיה לחלבון חלב

בעיות עיכול אצל תינוקות מהסוג שהזכרנו – שלשול, הקאות, פליטות ובכי – עשויות לספר על בעיה רצינית יותר, שדורשת שינוי תזונתי.

רגישות ללקטוז- הלקטוז היא פחמימה המצויה בחלב אם ובתרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה. הלקטוז מתפרק במעי הדק ונספג אל מחזור הדם ומסייע לגוף לספוג סידן, ברזל ומגנזיום. אנזים הלקטאז במעי הוא זה שאחראי על פירוק הלקטוז וכשהוא לא מצוי ברמה מספקת עקב חוסר בשלות של מערכת העיכול או חסר (תופעה גנטית נדירה) הלקטוז לא מתעכל כמו שצריך. הוא עובר למעי הגס לא מפורק ואז חיידקי המעי מתסיסים אותו ונוצרים גזים שונים הגורמים לנפיחות בבטן, מה שגורם לעיתים לבעיות עיכול אצל תינוקות. במקרים אלו, כאשר התינוק ניזון מתמ"ל ניתן לעבור לתמ"ל דל לקטוז כדוגמת סימילאק קומפורט, שבנוסף להיותו דל לקטוז מכיל הרכב חלבונים מפורק חלקית והרכב שמנים ללא שמן דקל המקל על העיכול.

לעומת הרגישות ללקטוז, האלרגיה היא תגובה לחלבון החלב. תופעה זו היא תגובה של מערכת החיסון המזהה את החלבון כפולש זר ואז נלחמת בו על ידי ייצור נוגדנים. תינוק שסובל מאלרגיה לחלבון, עלול להיות בעל סבילות נמוכה מאוד לכל מוצרי החלב, עד לכדי סכנת חיים – תופעה שבדרך כלל נעלמת עד גיל 6 ולכן הטיפול הוא תזונה ללא מוצרי חלב.

עבור תינוק שאובחן כאלרגי לחלבון חלב הפרה, פותחו מוצרי תמ"ל מיוחדים, כגון סימילאק אלימנטום, תרכובת מזון היפו אלרגנית. מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ולמצוא ביחד את הפתרון שיביא מרגוע.