חיתולים, פליטות, בקבוקים ולילות ללא שינה – והם עדיין קוראים לזה חופשה. כנראה שצריך לחשוב על שם חדש לתקופה הזו, אבל למעשה, "חופשת לידה" היא דרכה של החברה לשמר את זכויותיה של האם העובדת, לעודד אותה להיות עם התינוק בחודשיו הראשונים, תוך שמירה על הפרנסה ובטחונה התעסוקתי.
נתחיל בפרטים הבסיסיים: על פי החוק הישראלי, עובדת שעבדה לפחות שנה באותו מקום, זכאית לחופשה של 26 שבועות, ואסור לפטר אותה במהלכה או 60 יום אחריה. אם עבדה פחות משנה – הזכאות מתקצרת ל- 14 שבועות.
14 שבועות הוא גם יחידת הזמן עבורה מקבלות רוב האמהות דמי לידה מביטוח לאומי, במקום המשכורת שקיבלו. מדובר על יולדות ששולמו עבורן דמי ביטוח 10 חודשים מתוך 14 חודשים או 15 חודשים מתוך 22 חודשים, לפני היום בו הפסיקה את עבודתה בזמן הריון, שהסתיים בלידה. מדמי הלידה ינוכו דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה; ועל פי חוק דמי הלידה לא יכולים לעלות על 1459.5 שקל ליום.
עבור מי שזכאית לחופשה של 26 שבועות ובחרה לנצל זאת, כל שבוע מעבר ל-14 הראשונים לא יזכה אותה בדמי לידה, אך כן ייחשב לצורך צבירת ותק וזכויות סוציאליות. לפיכך, גם תקופה שלא מלווה בתשלום – היא חשובה לצורך המשך הבטחון במקום העבודה. אפשר להאריך את החופשה גם מעבר ל-26 שבועות, אבל אז היא תחשב כחופשה ללא תשלום, שלא תארך יותר משנה או רבע מתקופת העסקתה באותו מקום. עם שובה של העובדת מהחל"ת – אסור לפטרה במשך 60 יום מאז שחזרה, אלא בהיתר מיוחד של משרד הכלכלה.
מי לא מקבלת תשלום במשך 14 שבועות אחרי הלידה? מי ששילמה דמי ביטוח לאומי רק עבור 6 מתוך 14 החודשים שקדמו ללידה – עבורה, ישולמו דמי הלידה רק למשך 7 שבועות, ולא 14. מי שכלל לא שילמה ביטוח לאומי – לא תהיה זכאית לשום סכום, ולכן חשוב מאוד לנשים בעלות עסק עצמאי, להסדיר את חובותיהן לביטוח הלאומי.
ומה עם אבא? גם הוא רוצה לבלות זמן עם הבייבי החדש. ובכן, זה תלוי באמא. על פי חוק, אישה שילדה, יכולה לקצר את חופשת הלידה ו"להעניק" את הימים שעליהם ויתרה לבן זוגה, החל מהשבוע השביעי אחרי הלידה. במקרה כזה, זכויותיו של האב יהיו זהים לאלה שהיו לאם לפני שחזרה לעבודה.
בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק "חופשת אבהות" שתוקף את הנושא מכיוון אחר. על פי החוק החדש, עובד שבת זוגו ילדה, רשאי להיעדר מעבודה מבלי לקבל את הסכמת המעסיק, עד 5 ימים לאחר יום הלידה. החוק עוזר לאבות להיות בבית ולעזור בימים הראשונים – אך הפעם לא המעסיק ולא המדינה משלמים על ההעדרות – אלא האב עצמו, מתוך ימי מחלה או ימי חופשה שנתיים.
בנוסף, יולדות רבות זכאיות לקבלת מענק לידה. קראו כאן עוד בנושא.
האם כל זה מספיק? זה כבר עניין של דעה והשקפה, אך מה שבטוח- זה תפקיד גם של אמא וגם של אבא להכיר את זכויותיהם אלו, ולהשתמש בהן בחוכמה.
