סימילאק, כאן בשבילכם

similac-icon
לוגו אבוט יצרנית סימילאק
similac-icon
similac-img

דיכאון אחרי לידה ו"בייבי בלוז" - כשהחיוך הולך לאיבוד

ההריון מתקרב לסיומו ואת רוצה להיות בטוחה שהכנת את השטח היטב לבייבי החדש - אבל האם גם עולם הרגש מוכן לכל תרחיש? כל מה שצריך לדעת על דכדוך ודיכאון אחרי לידה, וכיצד להלחם בהם

לקראת סוף ההריון כל הרגשות מתחברים יחד. השמחה והחגיגות שליוו את החודשים האחרונים הולכים ומתעצמים, לצד רגשות פחות מהנים שעלולים להגיח, כגון דאגות או חרדות. הכל נורמלי, נפוץ ובעיקר הגיוני – החיים עומדים להשתנות בצורה דרמטית והאישה ההרה רוצה להיות מוכנה לכל תרחיש. אחת השאלות שמתעוררות לקראת סוף ההריון, בעיקר כשמדובר בהריון ראשון, היא: האם אתחבר אל התינוק שלי מיידית? נשים רוצות לדעת כיצד עולם הרגש שלהן יגיב אל החיים החדשים, ואם לנסח זאת בצורה ישירה – לדעת שלא יחוו דיכאון אחרי לידה.

הדבר החשוב ביותר לדעת, בהקשר זה, הוא שהרגשות שמתעוררים אחרי הלידה – הטובים וגם השליליים – נמצאים על ספקטרום רחב. העולם הרגשי לא תמיד מגיב בשמחה אבל לא כל תחושה רעה צריכה להבהיל. קיימת הבחנה בין "דכדוך אחרי לידה", המכונה גם "בייבי בלוז" – ל"דיכאון אחרי לידה", שהוא אבחנה פתולוגית, בעלת השלכות שיכולות להיות מרחיקות לכת. חשוב שנדע לזהות סימנים כבר בשלבים הראשונים שלאחר הלידה, מכיוון שדכדוך, אם הוא לא נשלט – עלול להידרדר לדיכאון, ואפשר להלחם בכך.

מה זה בייבי בלוז?

הדכדוך או ה"בייבי בלוז" – מופיע בדרך כלל מספר שעות ועד שבוע ימים לאחר הלידה ונעלם תוך מספר ימים ללא טיפול. לעיתים תחושה זו, מקורה בפחד מכובד האחריות הכרוכה בטיפול בתינוק חדש. יש נשים המדווחות על רגשות קשים של חוסר אונים, עצבות וחרדה הפוגמים ביכולתן לתפקד באופן רגיל. אם לאחר הלידה תרגישי שינוי שכזה, אל תבהלי. נסי לאזן את התחושה הרעה – תני לגופך מנוחה ורגיעה. התינוק אינו זקוק לתשומת לבך בכל רגע נתון – כמו למשל לאחר שהוא הושכב בבטחה במיטתו או בלול. שתפי את בן הזוג במטלות הקשורות בטיפול בתינוק ובמטלות הקשורות לטיפול בבית. אל תהיי לבד – שיחה עם חברה שעוברת תהליך דומה, ורישות הסביבה באמהות נוספות, הן דרכים מוכחות להתגברות על האתגר ויכול לסייע מפני הידרדרות לדכאון אחרי לידה. כבר עכשיו, בסוף ההריון

סימני הדכאון: אי שקט, כעס, ירידה חדה באנרגיה?

דכדוך אשר אינו עובר במהרה, יכול להעיד על בעיה קלינית – דיכאון אחרי לידה. סימניו כוללים העדר הנאה ושמחה מכל דבר שקודם גרם לאישה לכך, אבדן עניין, תחושת חוסר תכלית, עייפות רבה, ירידה חדה באנרגיה וחוסר חשק לקום או לחילופין אי שקט ותזזיתיות, תחושות פנימיות קשות של אכזבה, אין אונות, חידלון, ייאוש, דאגה, חרדה, רמת ריכוז ירודה, פגיעה בתחושת ערך עצמי, ירידה ביכולת הריכוז והחשיבה, התפרצויות כעס, קושי בתפקוד ובקיום פעולות יומיומיות ועוד.

כל אלה מאפיינים גם דיכאון רגיל, אבל דיכאון שלאחר לידה נבדל מדיכאון בכל עת אחרת בעיקר בסממנים היכולים לכלול אמפתיה של האם כלפי הרך הנולד, או התקפי חרדה ומחשבות אובססיביות לגבי שלומו ובריאותו, לעתים אף אי רצון או אי יכולת לטפל בו, חוסר יכולת ליצור עמו 'בונדינג'. בקצה הסקאלה, במקרים קיצוניים ביותר של דכאון מז'ורי תיתכנה אף מחשבות אובדניות או פגיעה בתינוק.

מהם הגורמים לדיכאון אחר לידה? התשובה איננה חד משמעית. יש אלמנט גנטי, אך הוא לא מובהק; השינויים ההורמונליים הם חלק גדול מהעניין וגם התשישות הפיזית שלפתע נכנסים לחייה של האישה. מי שסובלת מנטייה לדיכאון, מועדת יותר להתפרצותו אחרי לידה. מי שכבר סבלה מדיכאון אחרי לידה אחרי הילד הראשון – גם היא מועדת לדיכאון נוסף על פי הסטטיסטיקה.

מה עושים כדי לשוב ולחייך

לדיכאון אחרי לידה יש שתי צורות טיפול, שיכולות להשתלב זו בזו: כדורים וטיפול שיחתי. כדורים פסיכיאטריים נוגדי חרדה או דכאון, יכולים להינתן רק על ידי רופא או פסיכיאטר מומחה, שיקבע מה רמת הדיכאון. אין להסס מלבקש חוות דעת נוספת כאשר מומלץ טיפול תרופתי – הן לגבי ההחלטה עצמה והן לגבי סוג הכדורים, מינונם, משך הזמן המשוער ובניית מערך טיפולי כולל ומערכת התמיכה המוצעים לאשה. טיפול שיחתי, ינסה לרדת לשורש הבעיה, ולחקור את כל האספקטים בחייה של האמא הטרייה. המערכת הזוגית שעברה טלטלה, לצד התפקיד החדש כמטפלת ראשית ליצור חסר אונים, יהיו חלק מרכזי מהשיחות. הטיפול יקיף את מגוון תחומי חייה של האישה, כולל עולמות העבודה והמשפחה המורחבת

החשוב ביותר, במקרה של דכדוך או דיכאון גם יחד – הוא לא להדחיק, להידרש לתחושות ולהעזר ככל שאפשר בסביבה תומכת. סוף ההריון הוא תקופה שבה אפשר להתחיל להכין את השטח – לדאוג כי חברות וחברים יהיו זמינים, לשוחח עם בן הזוג על המציאות החדשה ולשלב את המשפחה המורחבת במציאות החדשה המתקרבת, במידה המתאימה עבורך. עם ערנות, מודעות ועזרה מבן הזוג, המשפחה והקהילה – אפשר להתמודד ביחד.

המידע באדיבות ד"ר דניה קידר, עובדת סוציאלית קלינית