כיצד הדבר אפשרי? ובכן, מתברר, על פי רונית, שחוש הטעם מתפתח כבר ברחם. ואם להיות מדויקים: סביב שבוע 16, נקבוביות הטעם ישלימו את התפתחותן. במקביל, בתקופה זו של התפתחותו, העובר מתחיל לבלוע את מי השפיר בהם הוא שוהה וכך נקבוביות הטעם שעל לשונו חשות את טעם המים. כשיגדל ויעבור מיניקת חלב למזונות מוצקים - נקבוביות הטעם שלו יזהו את מה שהוא הכיר עוד מהרחם, ויגיבו בהתאם. זה יכול להיות ההבדל בין תינוק בררן באוכל, לכזה שמתמסר למאכלים חדשים בחדווה בתקופת הטעימות. כך שכל בחירה שתעשה האם בנוגע לתזונה בהריון, קשורה ישירות לעתיד. "התנסות של העובר בטעמים אלה מובילה לכך שלאחר לידתו התינוק מעדיף ונהנה מטעמים אלה יותר", מוסיפה רונית.
את הפלא הזה, לדברי רונית, אפשר לייחס לאבולוציה - כאשר במשך אלפי שנים, היא הביאה למצב בו תינוקות יאהבו את המזון שנצרכים בתרבות בה גדלו. אהבת המזון, אנחנו יודעים, היא חלק חשוב מצריכתו ותורמת לאכילה בריאה, מלאה ומאוזנת.
ההשלכה של התגלית הזו, היא כי תזונה לנשים בהריון צריכה לכלול מזונות מגוונים בשלל טעמים - מתוקים, חמוצים, מלוחים. זה משהו שרצוי לעובר, לא רק מבחינת גדילה והתפתחות שכלית, אלא גם מבחינת התפתחות חוש הטעם של התינוק. ומה עם חריף? ובכן, תחושת החריפות בפה, אינה שווה בערכה ל"טעם". חריף ומטוגן אינם טעמים, לא עובדים במנגנון שלעיל, ובדרך כלל מתלווים למזונות פחות רצויים בהריון, אז הם לא נכללים במשוואה זו. "גם עבור האשה וגם עבור התינוק שבדרך רצוי בהריון לגוון את המזון כמה שניתן ולהעדיף כמובן פירות וירקות על פני חטיפים מלוחים ומזון מעובד", אומרת רונית, "לא רק שזה יעזור לשמור על הבריאות במהלך ההריון אלא גם יגדיל את הסיכוי שהעובר שלך בקרוב יהפוך לתינוק שאוהב מזון בריא ומגוון".
