שמירת הריון: לא זזה מהמיטה?

שמירת הריון, על פי האתר לביטוח הלאומי, היא תקופה בה אישה הרה מקבלת קצבה כאשר היא "נאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מן ההיריון; או עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, המסכנים את האישה או את עוברה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום העבודה".

שמירת הריון, אם כן, אינו ביטוי מעולם הרפואה – אלא מעולם הזכויות הסוציאליות. התמונה שיש לנו בראש, של אישה בהריון בסיכון המרותקת למיטתה, אינה בהכרח מדויקת – לעיתים קרובות אישה בשמירת הריון דווקא קמה ממיטתה ואף מסתובבת. לעומת זאת, אישה שלוקחת מנוחה בזמן ההריון ולא אושרה לה הקצבה מביטוח לאומי – אינה, למעשה, בשמירת הריון רשמית.

מצבים בהם רופאים ממליצים על שמירת הריון

המכריע העיקרי בסוגיה זו יהיה, בדרך כלל, הרופא המומחה לנשים ולידה, שעליו לחתום על טופס אישור רפואי לשמירת הריון של לפחות 30 ימים רצופים. הסיבות בגינן יוחלט על כך, הן בדרך כלל אחת מאלה:

• צירים מוקדמים חוזרים
• חשש ללידה מוקדמת
• שליית פתח – מצב בו קיימת חסימה בצוואר הרחם המונעת לידה טבעית
• לחץ דם גבוה
• פריצת דיסק
• הפרעת קצב או היצרות מסתמי הלב, המחמירות בעת ההריון
• האישה מועסקת בעבודה שיש בה סיכון להריון

במידה ואחד מהגורמים הללו מתקיימים, והרופא מילא את המלצתו – יש לעקוב אחר הוראותיו, כדי לא לסכן את ההריון. אין זה אומר, כאמור, שאסור לקום מהמיטה – לעיתים שכיבה ממושכת יכולה להזיק אפילו יותר מאשר ישיבה או הליכה. חשוב לקבל עזרה ככל שניתן, לשתף את בן הזוג במטלות, ולשמור על מחשבה חיובית ומצב רוח מרומם לקראת הלידה – גם מרתון של סדרת טלוויזיה טובה יכול תמיד לעזור. בזמן הפנוי, אפשר גם למלא את המסמכים לקבלת הקצבה.

איך מגישים את התביעה?

את התביעה לביטוח לאומי יש להגיש בטופס גימלה לשמירת הריון, בתום 30 יום של שמירת הריון לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגורייך. ניתן להגיש גם בדואר, בפקס או בתיבת שירות של הסניף. לתביעה יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת הריון הממולא על ידי הרופא המומחה וכן כל טופס או בדיקה הקשורים להריון ושיכולים לעזור לשפוך אור על מצבה הרפואי של התובעת. התביעה תגיע לועדה שתחליט האם לאשר את הקצבה.

מי זכאית לקצבת שמירת הריון?

כל עובדת שכירה או עצמאית יכולה להימצא זכאית לקצבת שמירת הריון, בתנאי ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה ובתנאי שאינה מקבלת תשלום מגוף אחר בעד תקופת שמירת ההריון.

חשוב לזכור שאין במתן הקצבה הזו כדי לפגוע בזכויות האישה לדמי לידה, שניתנים בלי קשר. בנוסף, יתכנו כמה תקופות של שמירת הריון במהלך הריון אחד – כאשר אחרי הראשונה, מספיקים 14 יום רצופים של מנוחה, ולא 30 כמו בפעם הראשונה.

כל המידע על תנאי הזכאות ואופן הגשת התביעה, באתר המוסד לביטוח לאומי.