הריונית קוראת ספר

זירוז לידה: כל הדרכים הטבעיות והמלאכותיות

התינוק אמנם מוכן לצאת לאוויר העולם כבר משבוע 38 להריון - אבל יש כאלה שנשארים בפנים עד שבוע 42 ואחריו. כיצד נעודד אתו לצאת החוצה? כל השיטות לזירוז לידה

עלה

אישה בהריון שותה תה

כמו אורח במלון שנשאר אחרי שעת הצ'ק אאוט - כך העובר המתוק שלנו עלול להתנחל לו ברחמנו קצת יותר מדי - כנראה שהוא נהנה שם מאוד. אין דרך אמיתית לדעת מה הוא מתכנן - יש לידות מוקדמות שאין להן כל סימן בזמן ההריון, ויש עוברים שמתעקשים לא להראות את עצמם עד שבוע 42. כל לידה שמתקיימת אחרי שבוע 42, נחשבת לידה מאוחרת, מה שבדרך כלל מלווה בחוסר נוחות גדולה לאם. אבל אל ייאוש - יש דרכים לזרז את הלידה, חלקן עוד בבית והאחרות אחרי ההגעה לבית החולים.

הדרכים הטבעיות לזירוז לידה

הנה הדרכים הטבעיות שבהן תוכלו לרמוז לתינוקי שמחכים לו בחוץ. את רובן אפשר לבצע כבר בבית, עוד לפני ההגעה לבית החולים.

1.שתיית תה פטל

התה מחזק את שריר הרחם ומשפר את יעילותו בהתכווצות הרחם. אפשר להשיגו בחנויות הטבע וגם במרכולים, ויש מי שמתחילות לשתות אותו כבר בשבוע 35, אך כדאי להזהר במינון כדי חלילה לא לגרום ללידה מוקדמת.

2. קיום יחסי מין

יחסי המין עוזרים ב-2 דרכים: הראשון הוא הפרוסטגלנדין שבזרע, המרכך את צואר הרחם ומכין אותו לפתיחה. מצד שני ישנו האוקסיטוצין, המופרש בעת האורגזמה ויכול להיות מתורגם גם כחומר מזרז לידה כיוון שגם ההתכווצויות הרחמיות של הצירים מתרחשות בעקבות הפרשת אוקסיטוצין.

תקריב על בטן הריונית

3. עיסוי פטמות

עוד לפני שהתינוק יוצא יש שם קצת חלב, או יותר נכון – קולוסטרום, הנוזל המוקדם לפני החלב. כשאת מוציאה מהפטמות את הקולוסטרום, זה גורם להפרשת אוקסיטצין באופן טבעי. הוצאת הקולוסטרום במהלך הלידה או לפניה, גם יזרזו את הלידה וגם יכינו אותך להנקה, במידה ותבחרי להניק.

4. שיאצו, דיקור או רפלקסולוגיה

יש נשים שנעזרות במטפלים אלטרנטיביים, לפני או במהלך הלידה, שמטרתם להקל, וגם לזרז את הצירים אם יש בכך צורך: בעיסוי שיאצו, דיקור סיני, או רפלקסולוגיה – עיסוי בכפות הרגליים. דולה – מלווה אישית שיכולה להכנס איתך לחדר הלידה – עשויה להיות מטפלת של אחת הטכניקות האלה, או של כולן.

השיטות המלאכותיות לזירוז לידה

כאשר את כבר בבית החולים, והצירים עוד לא החלו או שהפתיחה מינימלית - יתכן כי הצוות הרפואי ימליץ על דרכים מלאכותיות וקליניות לזרז את עוברנו לצאת החוצה. אין צורך להבהל, המטרה היא להקל על היולדת, לעיתים אפילו לחלץ את העובר ממצוקה - אבל כדאי להכיר את הפרוצדורות, כדי שתוכלו לקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות:

1 . בלון

באמצעות קטטר, מחדירים בלון קטן אל צוואר הרחם ואז מנפחים אותו בהדרגה, כך שצוואר הרחם יתחיל להתרחב. ההרחבה המלאכותית מגרה תהליך הורמונלי בגוף שגורם להפרשת פרוסטוגלנדינים (הורמונים שמרככים את צוואר הרחם, מעודדים התכווצויות וצירים ומסייעים ב"התנעת" הלידה). הבלון יכול להשאר בגוף למשך 24 שעות. הוא גורם לאי נוחות מסויימת, אך הוא נחשב לשיטת זירוז בטוחה ונטולת תופעות לוואי.

2. זירוז הורמונלי

הזירוז ההורמונלי כולל החדרת טבליה, ג'ל או נר לצוואר הרחם. מטרת ההורמונים היא לרכך את צוואר הרחם ולגרום להתכווצויות וצירים. כדאי לדעת שבמקרים מסויימים זירוז זה עשוי להוביל לצירים חזקים, דבר שעשוי להגדיל את הסיכון עבור נשים שילדו בעבר בניתוח קיסרי.

3. פקיעת קרומים (סטריפינג)

בשיטה זו מפרידים את הקרומים שתוחמים את שק מי השפיר ומשחררים נוזלים שמכילים הורמונים מעודדי לידה. בנוסף, נוצר מגע ישיר בין העובר לשריר הרחם, דבר שמעודד את הרחם להתכווץ ולייצר צירים. את הסטריפינג ניתן לבצע באמצעות מכשיר מיוחד או באופן ידני. היולדת עלולה לסבול מאי נוחות ומדימום נרתיקי קל במהלך הסטריפינג, אך בניגוד לסברה הרווחת, כשהוא מבוצע כראוי, אין בו סיכון ממשי לדימום משמעותי, זיהום מקומי או צניחת חבל הטבור.

4. פקיעת מי שפיר

מחדירים מכשיר דק דרך הנרתיק ופוקעים באמצעותו את שק מי השפיר, דבר שמוביל לירידת מים. ניתן לזרז לידה בשיטה זו גם לפני תחילתם של צירים, או לאחר תחילת הצירים הראשונים (ובטרם פקיעתם של המים באופן טבעי). השימוש בשיטה זו גם הוא אפשרי רק כאשר צוואר הרחם כבר נמצא בפתיחה, והוא אינו אמור לכאוב.

5. עירוי פיטוצין

פיטוצין הוא הצורה הסינתטית של הורמון האוקסיטוצין שמשתחרר בלידה וגורם להתכווצויות ברחם ולצירים. גם השימוש בשיטה זו אפשרי כאשר ישנה כבר פתיחה בצוואר הרחם. פיטוצין משמש לזירוז גם כאשר יש צורך בקידום מיידי של לידה שכבר החלה. הפיטוצין ניתן ליולדת דרך הווריד, באמצעות עירוי. בשיטה זו לעתים קרובות נגרמים צירים חזקים ותכופים, ויולדות שקיבלו פיטוצין דיווחו לא אחת על רמת כאב גדולה, לכן לעתים קרובות זירוז עם פיטוצין מלווה גם בשיכוך כאבים באמצעות אפידורל, או תרופות משככות אחרות (פטידין למשל).