ואלה השמות: איך תקראו לרך הנולד?

איך בוחרים שם לתינוק? זו אולי השאלה שמעסיקה את כל הזוגות בשלב זה או אחר. אין ספק ששם לתינוק צריך להכיל מרכיבים רבים: עליו היות אהוב על שני ההורים, לשקף את הערכים שלהם, להצטלטל טוב באוזן ואם אפשר, גם להיות מקורי במידה. אם הצלחתם להגיע ל-3 מתוך 4, זו יכולה להחשב כהצלחה.

תמיד מעניין להסתכל על הנושא בראי ההיסטוריה. בשנות ה-50 וה-60 השמות השולטים בישראל היו תנ"כיים, אסתר, יעקב ומשה שלטו במרחב. בשנות ה-70 וה-80 החלו להכנס שמות המתכתבים עם הטבע – תמר, הדס, ארז, אלון; לצד יציאות מודרניות יותר מהמסורת, כמו יעל, מיכל או יונתן. בשנות ה-90 התחלנו להכיר שמות שמתאימים לבנים ולבנות גם יחד, כמו שחר, עדי, עמית, יובל ונועם. שנות ה-2000 הגיעו עם פלישה לועזית שהחלה להכנס לבנק השמות הישראלים. כיום, אין ספק ששמות הלקוחים מהשפה האנגלית הם הלהיט התורן, וככל שזה יותר מפתיע, מקורי ויוצא דופן – ההורים אוהבים את זה יותר.

אז איך אתם עומדים לקרוא לילד או לילדה שלכם? הנה כמה הצעות עדכניות:

שמות עם שירים במיוחד שלהם

רוצים לשיר לבתכם בכל לילה את "שיר לשירה" של יונתן גפן? אולי את "מאיה" של שלום חנוך? "יסמין" או "אלינור של זוהר ארגוב? איילת השחר שמופיעה בסוף השיר "מה עושות האיילות בלילות", תשמח לבקר בחיים שלכם, ואם אנחנו כבר בלאה גולדברג שכתבה את השיר – "לאה" הוא אמנם שם מעט ארכאי, אבל הוא מככב בלא מעט שירים נוגים. הבנים לא מקופחים: "בוקר טוב אמיר" שר אריק אינשטיין, "גידי" הפצירה שרון ליפשיץ, וכמובן, הקלאסי והמרגש ביותר – "אורי", שירה האלמותי של רחל, המשוררת שכל כך רצתה אורי קטן משלה. ולא נשכח כמובן את "רוני" של דני סנדרסון, שמתאים לשני המינים, ונשאר פופולארי בכל העשורים.

שמות עם טעם של פעם

בשנים האחרונות אפשר להבחין כי המודרניזציה אינה הדבר החשוב ביותר בבחירת שם לעולל, והורים רבים מאמצים שמות שכבר חשבנו שהלכו לאיבוד. אצל בנות תמצאו את אלונה , אביגיל, עמליה, נעמי , ומיקה. ואצל בנים: אבינועם , דוד, יואב, אביתר, איתמר וראובן. מעניין לפשפש בהיסטוריה המשפחתית ולגלות שם שמות נושנים, שאולי זה בדיוק הזמן להחזיר.

שמות מהטבע

בעבר, תחת הקטגורייה "טבע", אפשר היה למצוא בעיקר שמות של פרחים לבנות ושמות של עצים לבנים. היום, שם מהטבע הוא כבר חוויה המשלבת את כל החושים ולוקחת אתכם לטיול בחוץ. תוכלו לטייל על האדמה (רגב, עידית, סלע), ליד מקור מים (אדווה, אלמוג, גאות, אגם, פלג), להתפעל מנופי ארץ ישראל (כרמל, כנרת, מירון, או תבור) ולסיים במנוחה מול שמים כחולים (תכלת, אופק, ואפילו נוף).

אל עם כל דבר

הצירוף "אל" לתחילתם או לסופם של שמות, הוא סוג של טרנד ישראלי בשנים האחרונות, שמרמז אולי על חזרה למסורת ולאמונה. בעבר פגשנו את הביטוי כסיומת – רפאל, מיכאל, דניאל, חננאל. היום הורים נוטים לאלתר יותר ויותר, ולהוסיף "אל" בתחילת שם, וכך קיבלנו את אליניב, אלרועי, אליאור, בן אל, אליסף ועוד רבים.

שמות עם ניחוח של חו"ל

אם יש שם מהתרבות האנגלוסקסית שבו חשקה נפשכם, אין צורך להתבייש ולהתאפק – סביר להניח כי בכל מקרה הגן של ילדיכם יהיה מלא באיימי, אמה, אלכס, פולי, ג'ולי אמיליה. אמילי, לבנות, ולבנים: יאן, לירוי, טומי, בילי וכל מה שראיתם פעם בסדרה אמריקאית ובא לכם לנסות במציאות.

בחזרה למקורות

בשנים האחרונות ישנה מגמה מתחזקת של חזרה למקורות עם שמות תנ"כיים כמו נועה, תמר ואביגיל לבנות, ונועם, אורי ואריאל לבנים, שהפכו להיות בשנים האחרונות גם בין השמות הפופולאריים ביותר.